ואם אנחנו עדיין לא מכירים חשוב לי לספר לך איך בעצם הכל התחיל...

לפני כ-7 שנים אי שם בגיל 26 היה לי נוח מאוד,
משרה מכובדת (קצין מבצעים והדרכה בקבע)
בדיוק נכנסו לבית חדש, נשוי לאישה מדהימה, אב גאה לילדה מקסימה שרק נולדה,
החיים המושלמים!!!
אבל ואבל גדול...!
משהו היה חסר לי, משהו דגדג לי באצבעות ובער לי בנשמה.
היה לי טוב, אתם יודעים מה היה לי אפילו מעולה!
תנאים מצוינים, חופשות, ביטוחים מורחבים, פינוקים,
הייתי לקראת סיום תואר ראשון באוניברסיטת חיפה וכל מה שרק אפשר לחלום עליו היה לי!
הייתי טוטאלי לתפקיד שלי ולמדתי לאהוב את מה שאני עושה
ואפילו קיבלתי מספר הערכות ותעודות הצטיינות לאורך שירותי,
אך עדיין משהו היה חסר לי, אתם בטח שאולים מה?
מספר חודשים לפני כשהחלטתי לעשות את הצעד ה"מטורף" הזה לא הבנתי מה חסר לי
ואז ביום אחד זה פשוט קרה,
שאלה אותי יועצת ארגונית במסגרת תהליך מדהים שעברנו במרכז ההדרכה עליו הייתי אמון:
"מה חסר לך בחיים היום?",
היה שקט בחדר הקטן, נשכתי את השפתיים ולא הצלחתי להוציא מילה,
(מי שמכיר אותי יודע שמלל זאת המומחיות שלי וקשה לתפוס אותי ללא מילים).
הפגישה הסתיימה בזה שאני אחשוב על זה ואחזור אליה עם תשובה למחרת...
אותו לילה היה נקודת המפנה של חיי, לא הצלחתי לעצום את העיניים,
הלכתי מקצה אחד לשני בבית ולא מצאתי תשובה,
הבנתי שלמדתי לאהוב את מה שאני עושה אבל אני לא בהכרח עושה את מה שאני אוהב
(לימים למדתי על בשרי את ההבדל הענק ביניהם).
למחרת בבוקר התקשרתי אליה והודיתי לה שבזכותה הבנתי מה חסר לי:
זה בעצם "התשוקה", אותה תשוקה שגורמת לגוף שלנו לבעור,

ואז החלטתי לעשות מעשה, שיתפתי את אשתי שתמכה בי לכל אורך הדרך,
קיבלתי את ברכת הדרך ממפקדיי ויצאתי לעצמאות שלי,
כתבתי לי על בלוק המכתבים שלי מה בדיוק אני צריך לעשות, נתתי לכל מטרה תאריך ויציאתי לדרך!
נשבע לכם שקל זה לא היה!!!
אף אחד אבל אף אחד מלבד אשתי לא תמך בי,
כולם אמרו שאני מטורף, משוגע ואתם יודעים מה גם קראו לי דביל,
ההורים שלי לא דיברו איתי (בכל זאת קצין מרוקאי ראשון במשפחה ועכשיו יוצא להרפתקה מטורפת וחסרת אחריות)

אבל שום דבר לא עניין אותי (לא ראיתי ממטר!!!)
יהיו כאלו שיגדרו אותי כ-אמיץ, פורץ גבולות וכו... אבל עוד לא ידעתי להגדיר ולהעריך את עצמי כך...
אז מצאתי עבודה כמנהל הדרכה בחברת תוכנה,
בשעות הערב הייתי עובד כחותך מגנטים באירועים (נשבע לכם שיש מקצוע כזה..)
ולאחר תקופה קצרה הייתי יועץ ארגוני בדגש על הטמעת תהליכים שונים באחד הבנקים הגדולים בישראל!
אך כמו שאתם מבינים עדיין נשארתי באזור הנוחות,
ואז הוצע לי להעביר הרצאות/סדנאות לגמולי השתלמות במכללות בארץ ואז נדרשתי לפתוח עוסק פטור ולאחר תקופה מאוד קצרה פרצתי החוצה!!!
התחלתי להעביר סדנאות גיבוש והעצמה למורים, אנשי הייטק, בנקים, רופאים ועוד...
תוך תקופה מאוד קצרה פתחתי ספק במשרד הביטחון (סיפור מאתגר ומורכב)
והצלחתי לעמוד בכל יעד שהצבתי לעצמי בדרך...
במקביל למדתי ייעוץ ארגוני, ובנוסף מילאתי את ארגזי הידע שלי בכל הכלים האפשריים:
השתתפתי במעל 10 קורסים והכשרות של התפתחות אישית בארץ ובחו"ל,
למדתי מהמנטורים הגדולים בעולם (ועד היום משתתף בסמינרים בכל העולם, קורא המון ספרים,
צופה בסרטוני השראה והתפתחות אישית
וכל מה שמסייע לי לעלות עוד שלב ועוד שלב בדרך ליעדים שלי, ויש לא מעט...!

מאז הספקתי לפתוח את חברת UP סדנאות
(המספקת פתרונות הדרכה מתקדימים לחברות ולארגונים כולל ייעוץ עסקי וארגוני)
ולפני כשנתיים הקמתי בטבריה (עיר הולדתי המדהימה)
את מרכז UP – בית להתפחות אישית ומקצועית
(שמשלב בתוכו מגוון קורסים בניהם את סמינר הדגל שלנו – UPSULA),
בנוסף, זכיתי לפתח ערכת קלפי משחק אסוציאציות מיוחד: "לראות את האות"
ולכתוב ב-3 עיתונים שונים,
כיום מתחזק עמוד פייסבוק עשיר בתוכן של התפתחות אישית ועוד...
(ובתוך כל הטירוף משרת כקצין מילואים ביחידת לוט"ר עמקים).

מאז חלפו כ-7 שנים...

7 שנים של תשוקה אמיתית,
7 שנים של כישלונות,
והכי חשוב 7 שנים של התפתחות אישית והצלחות!

היום, כשמאחוריי מאות בוגרים, אלפי סדנאות
ומעל 36000 שעות עמידה מול קהל אני יודע שמצאתי את התשוקה שלי,
הדרך עוד ארוכה ורשימת החלומות שלי רק גדלה
אבל אני יודע שאני בדרך הנכונה והכל בזכות השאלה שנשאלתי ויותר חשוב הפעולות שביצעתי....
והדרך שלי היום מלאה בתשוקה...